החלטה בתיק ת"א 31245-07-10

בפניי בקשה מטעם התובע לביטול מחיקת התביעה מחוסר מעש (ולביטול דרישת תשלום תוספת אגרה שהוצאה לו בשל מחיקה זו) וכן למחיקת התביעה בהסכמה נוכח סילוק התביעה בפשרה מחוץ לכותלי ביהמ"ש.

בהחלטה זו אדון בשאלה עקרונית ובעלת השלכות אפשריות גם על תיקים דומים אחרים: השאלה מהו סכום האגרה הנכון אותו חייב לשלם תובע, שתביעה שהגיש לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה - 1975 נמחקה בשל חוסר מעש, והאם שיעור האגרה נקבע בזיקה לשלב הדיוני בו נמחקת התביעה מחוסר מעש.

עובדות והליכים רלוונטיים

ביום 19.7.10 הגיש התובע נגד הנתבעת תביעה בתיק זה. מדובר בתביעה בעילה לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה - 1975 לפיצוי התובע בגין נזקי גוף שנגרמו לו כתוצאה מתאונות דרכים מיום 27.11.08 ומיום 4.8.09 בהן היה מעורב.

עם הגשת התביעה ופתיחת תיק בימ"ש זה שילם התובע אגרה ראשונית בסך 652 ש"ח.

ביום 21.11.10 ניתנה החלטה בתיק, בה נתקבלה בקשת התובע מיום 15.11.10 להאריך המועד בטרם מחיקת התביעה מחוסר מעש בארבעה חודשים, בקשה שהוגשה בעקבות התראה שנשלחה בטרם מחיקת התביעה מחוסר מעש.

ביום 14.3.11 ניתנה החלטה בתיק, בה נתקבלה בקשה נוספת של התובע מיום 13.3.11 להאריך שוב המועד בטרם מחיקת התביעה מחוסר מעש, הפעם בשלושה חודשים, בקשה שהוגשה בעקבות התראה נוספת שנשלחה לתובע בטרם מחיקת התביעה מחוסר מעש.

ביום 27.2.12 נמחקה התביעה בשל חוסר מעש, ותיק בימ"ש זה נסגר בעקבות כך. יודגש כי איש מהצדדים לא הגיש דבר לתיק מאז הגשת הבקשה האחרונה הנ"ל מיום 14.3.11 ועד למחיקת התביעה מחוסר מעש.

ביום 17.5.12 ובשל מחיקת התביעה מחוסר מעש הוציאה מזכירות בימ"ש זה לתובע דרישה לתשלום "אגרת פסק דין" בסך 1,495 ש"ח (להלן - " דרישת תשלום האגרה").

ביום 24.5.12 הגיש התובע "בקשה לביטול החלטה על מחיקת התביעה מחוסר מעש ובקשה למתן פסק דין המורה על מחיקת התביעה ללא צו להוצאות".

ביום 28.5.12 נתתי החלטה בה הוריתי על מחיקת הבקשה הנ"ל מיום 24.5.12 "משום שאינה נתמכת בתצהיר ומשום שאינה מתמודדת באופן מספיק עם חוסר המעש בתיק". בהחלטתי הנ"ל הסבתי את תשומת לב התובע לכך שמזכירות ביהמ"ש נוהגת להוציא דרישות לתשלום תוספת אגרה עפ"י תקנה 5(ב)(3) לתקנות בית המשפט (אגרות), תשס"ז - 2007 (להלן - " התקנות") בתיקים דוגמת תיק זה ובעקבות מחיקת תביעה מחוסר מעש. באותה החלטה גם הסבתי תשומת לב התובע לכך, שאם הוא יגיש בקשה חוזרת, היא תועבר לתגובת המדינה "נוכח השלכות הדברים על נושא גביית האגרה הנוספת הנ"ל".

ביום 24.6.12 הגיש התובע "בקשה חוזרת, בהסכמת המשיבה (הנתבעת - א.כ.), לביטול החלטה המורה על מחיקת התביעה מחוסר מעש ובקשה למתן פסק דין המורה על מחיקת התביעה" (להלן - " הבקשה שבנדון"). הבקשה שבנדון נתמכת בתצהירו של ב"כ התובע. בבקשה ובתצהיר נטען, בין היתר, כך:

• הבקשה שבנדון הוגשה בעקבות הודעה שקיבל התובע - הודעה מיום 17.5.12 מאת מזכירות בימ"ש זה אל התובע, בה נרשם:

 "התיק נפתח כתיק פלת"ד/נזקי גוף.

התיק נמחק מחוסר מעש ולכן, יש לחייב את התובע לשלם שליש מסכום האגרה.

(בניכוי אגרה ששילם התובע עם פתיחת התיק).

מצ"ב שובר לתשלום."

• התביעה סולקה בפשרה בין הצדדים, מחוץ לכותלי ביהמ"ש, נחתמו ביום 30.5.11 ביום כתבי קבלה, ויתור ושחרור, והכספים לפיהם כבר שולמו לתובע. יצוין כי בסעיף 9 לכתבי הקבלה הנ"ל נרשם כי התובע מתחייב "לבטל" את התביעה שהגיש בביהמ"ש.
• התובע לא עדכן את ביהמ"ש בדבר סילוק התביעה בפשרה ולא ביקש למחוק אותה, "בעקבות תקלה טכנית-משרדית בתום לב", והובעה התנצלות בפני ביהמ"ש. יצוין כי תוכן התקלה לא פורט ולא הובהר.